כל המאמרים של חבורת : נחושה

7 – חלקי הנפש רבדי הנפש נרנח"י חמשה שמות נקראו לה: נפש,             רוח,                         נשמה,                                         יחידה,                                                         חיה נפש, זה הדם שנאמר (דברים יב) כי הדם הוא הנפש, רוח, שהיא עולה ויורדת שנאמר (קהלת ג) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, נשמה, זו האופיה, דברייתא אמרין האופיתא טבא, חיה, שכל האברים מתים והיא חיה בגוף, יחידה, שכל האברים משנים שנים, והיא יחידה בגוף, הה"ד (איוב לד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף (בראשית רבה (וילנא) פרשה יד ד"ה ט חמשה שמות( …נפש איהי אתערותא תתאה, ודא סמיכא בגופא וזנת ליה, וגופא אחיד בה והיא אתאחדת בגופא, לבתר אתתקנת, ואתעבידת כרסייא לאשראה עלה רוח באתערותא דהאי נפש דאתאחידת בגופא, כמה דכתיב (ישעיה לב טו) עד
6 – כי תצא למלחמה מלחמה- ממש בפסוק "כי תצא למחלמה – לא תירא מהם… ה' אלוקיך ההולך, להלחם"[1] פרוש שכל המלחמות הבאים על עובדי ה' הם רק לטובה. והאות יציאת מצרים, שעל ידי הגלות של מצרים זכו אח"כ לכל המדרגות וכן הוא לעולם. וכתיב ההולך, וכן הוא לעולם. וכתיב "ההולך" והוה ליה למימר הולך. רק שבא לומר שכל המלחמה היא תהלוכת הבורא יתברך לטובתינו להוציא בעלם מפיהם כדכתיב "שלט האדם באדם לרע לו" וכן כתיב "ה' יילחם לכם" הרמז כנ"ל שכל המחלמות של בני ישראל ממנו יתברך הם נשלחים לטובתינו. וזהו שכתוב "תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח" פירוש- במלחמה זו עצמה. שפת אמת – כי תבוא, תרמ"ה מריבה ומחלוקת … יְבָרְכֵנוּ אֱלקִים וְיִירְאוּ אתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ (תְּהִלִּים
5 – שימו לב אל הנשמה במה נדמה לו האדם? אמר רבי אבהו: בנשמה, שהיא קדושה ולא תכלה לעולם, על שניטלה ממנו, מכוחו ומגבורתו.  ולא כמו הגוף, שניטל מן האדמה, ויכלה וישוב עפר כשהיה" (זוהר חדש, בראשית כח: על פי תרגום י' תשבי, משנת הזהר ב, עמ' ק). "מאן דנפח מתוכו נפח" מיוחס לזוהר, רמב"ן משל הנשמה הני חמשה ברכי נפשי[1] כנגד מי אמרן דוד? – לא אמרן אלא כנגד הקדוש ברוך הוא וכנגד נשמה: מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם                  –        אף נשמה מלאה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה              –        אף נשמה רואה ואינה נראית; מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כלו        –        אף נשמה זנה את
4- ובחרת בחיים – בחייך על כרחך שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אבות פרק ד' משנה כב. לך-לך א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ           וּמִמּוֹלַדְתְּךָ             וּמִבֵּית אָבִיךָ             אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  ב וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל        וַאֲבָרֶכְךָ               וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ         וֶהְיֵה בְּרָכָה לך-לך בראשית יב. מסע הנשמה כָּל נִשְׁמְתִּין דְּעָלְמָא מִנִּיהּ פָּרְחִין. נִשְׁמְתִּין אִלֵּין עָאלִין בְּגִנְתָּא לְנָחֲתָּא לְהַאי עָלְמָא. נִשְׁמָתָּא כַּד נָפְּקָא אִתְּבָּרְכָא בְּשֶׁבע בִּרְכָאן לְמֶהֱוֵי אַבָּא [ד"א ל"ג לרוחא ודם ]לְגוּפָּא [ולמהוי ] בִּסְלִיקוּ [דדיוקנא עלאה הדא הוא דכתיב ויאמר יי אל אברם הא נשמתא עלאה אבא [ד"א ל"ג לרוחא ודם ]לגופא בסליקו
3 – תפילה על יראת שמים זהר- השאלה פָּתַח וְאָמַר (תהלים פו) הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ. הַאי קְרָא קַשְׁיָא. דְּהָא תָּנִינָן כֹּלָא הִיא בִּידָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּר לְמֶהֱוֵי זַכָּאָה אוֹ חַיָּיבָא. וְדָוִד הֵיךְ תָּבַע דָּא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. פָּתַח וְאָמַר, (תהלים פו) הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךְ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךְ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךְ. פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, הַכֹּל בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוּץ מִלִּהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. וְדָוִד אֵיךְ תָּבַע אֶת זֶה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? זוהר- התשובה אֶלָּא דָּוִד הָכִי קָאֲמַר. הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ. הַהוּא אֹרַח מִישׁוֹר וּמְתַקְנָא לְגַלָּאָה עֵינַי וּלְמִנְדַע לֵיהּ, וּלְבָתַר אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ אֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט וְלָא אַסְטֵי לְיָמִינָא וְלִשְׂמָאלָא. יַחֵד לְבָבִי מַאן לְבָבִי. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (תהלים עג) צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי.
2 – בחירה משך חכמה[1] "הצלם האלוקי הוא הבחירה החופשית בלי טבע מכריח, רק מרצון ושכל חופשי… תורה טו רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע.   טז אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.   יז וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם.   יח הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן  לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת-הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.   יט הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.   כ לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ  כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם.  דברים ל' טו גמרא וא"ר יוחנן משום ר'