בע"ה. מרחשוון התשעה שתף את ה' תפילה אישית פתיחה: מזמור ל..____________ במה אני משתף? על איזה נושא אני בא לדבר עם ידיד נפש אב הרחמן? ________________________________________________ ________________________________________________ לשלוח חץ לרקיע. של תקוה, של בקשה, שאלה אינסופית. לעמעם את החיץ שבין שמיים לארץ, לפסוע מעבר לכאן ועכשיו. בדומיה, בתהילה. (א. מ. נאמן)   פירוט הבקשה: _______________________________________________ ______________________________________________ ______________________________________________ התקווה שלי / אמירת תודה: ______________________________________________ _______________________________________________ בע"ה. מרחשוון התשעה שתף את ה' תפילה אישית פתיחה: מזמור ל..____________ במה אני משתף? על איזה נושא אני בא לדבר עם ידיד נפש אב הרחמן? ________________________________________________ ________________________________________________ לשלוח חץ לרקיע. של תקוה, של בקשה, שאלה אינסופית. לעמעם את החיץ שבין שמיים לארץ, לפסוע מעבר לכאן ועכשיו. בדומיה, בתהילה. (א. מ. נאמן)   פירוט הבקשה: _______________________________________________ ______________________________________________

בע"ה חבורות כסלו התשע"ה חלומות לימוד- הרואה חלום.. אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה. יפתרנו? והאמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא! – אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו: חלמא טבא חזאי. ולימרו ליה הנך: טבא הוא, וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא. ולימרו שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות. (בבלי ברכות, נה:)     נקודות להתבוננות מדוע חלום גורם לעוגמת נפש? מה עומד בבסיס המחשבה שניתן לפתור חלום? מהי הטבת חלום? מה ההבדל בין פתרון חלום להטבתו? כיצד מסייעים השלושה? מה תפקידם?     עבודה בקבוצות – הטבת חלום   א. אחד

בס"ד, פרשת בשלח, התשע"ה                                                      וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה,                                     מַה-תִּצְעַק אֵלָי, דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ:                          וְאַתָּה הָרֵם אֶת-מַטְּךָ, וּנְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה:   אונקלוס וַאֲמַר ה' לְמֹשֶׁה,  קַבֵּילִית צְלוֹתָךְ,  מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִטְּלוּן.   רש"י מַה-תִּצְעַק אֵלָי – (1) למדנו, שהיה משה עומד ומתפלל,                             אמר לו הקב"ה: "לא עת עתה להאריך בתפילה, שישראל נתונים בצרה".                     דבר אחר, מַה-תִּצְעַק אֵלָי – (2) עלי הדבר תלוי ולא עליך, כמו שכתוב להלן (ישעיה מה,יא) "על בני ועל פועל ידי תצווני".                                      (בעל שפתי חכמים : שמכיוון שאין טעם מחבר- מרכא, אלא טיפחא, יש הפסק בין "תצעק" ו"אלי"). מדרש רבה אמר רבי יהושע בן לוי:     למה הדבר דומה?    למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו:

בע"ה חבורות שבט התשעה יציאה מהמיצר שמות יד ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר. וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה' ויעשו כן. ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו. ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו.  ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו. ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה. וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן. ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע