ארכיון עבור ‘Uncategorized’ קטגוריה
ויברך אלקים את יום השביעי/ ליליאנה ריצ'מן
בראשית ב: ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:״ שמות כ: ז ״זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ… י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה׳ אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל-כֵּן בֵּרַךְ ה׳ אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.״ שאלה ללימוד: מה זאת ברכה? פרי צדיק מאמר ג׳: ענין הברכה דשבת דכתיב במעשה בראשית ״ויברך…ויקדש״ (בראשית ב׳). וגם בדברות ראשונות ״על כן בירך… ויקדשהו״ (שמות כ׳). ומה טעם להזכיר הברכה בענין ציווי השביתה. בפשוטו יש לומר על דרך מה שכתב רש״י פ׳ בראשית גבי ברכה
מפגש 2
בס"ד ר"ח כסליו תשע"ה לרפואת נעמי חיה בת זיוה גולדה חבורה למובילי חבורות – מפגש שני מבוא לסיכום: חבורה זו מיועדת למובילי חבורות. מטרת החבורה – להקנות כלים ומיומנויות למובילי החבורות. חבורה זו איננה חבורה קלאסית, אלא פועלת ב – 2 קווים מקבילים. קו אחד הוא – קיום התרחשות 'חבורתית' קו שני הוא – מבט על, לימוד וחידוד הכלים תו"כ ההתנסות בהם. כך שהסיכום ברור יותר לבעלי חבורות הנמצאים בתוך השפה וההתמודדויות. ברכה ראשונה 'טקס' חובה קצר ( 15
מפגש 1
בס"ד חשוון תשע"ה סיכום מתוך המפגש הראשון של החבורה למובילי חבורות ברכה ראשונה: כל אחד אומר את שמו מניין הוא והתשובה לשאלה מבלי להגיד את השאלה. מי שיושב לשמאלו מנסה לנחש את השאלה
ויקדש אותו/ ליליאנה ריצ'מן
בראשית ב: ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:״ שמות כ: ז ״זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ… י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה׳ אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל-כֵּן בֵּרַךְ ה׳ אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.״ שמות לא: יג וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם.״ פרי צדיק – קדושת שבת – מאמר ב׳: קדושת שבת קביעא וקיימא מצד השי״ת שקידשו בימי בראשית וכמ״ש (פסחים קיז:) ואף דשם לענין קביעת
געגועים לשבת/ ליליאנה ריצ'מן
בראשית ב,א-ג: ״ויכולו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות״ אורח חיים הקדוש: ״ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, פירוש ויכולו על דרך אומרו נכספה וגם כלתה (תהילים פד,ג),ובאמצעות זה נשלמה ונתקיימה הבריאה (הסבר הישמח משה: על ידי השתוקקות שקיימת אצל האדם לאור הבורא מתקיים העולם). וטעם שהוציא הכתוב הענין בלשון זה ויכולו, לרמוז כי
שבת/ ליליאנה ריצ'מן
בראשית ב: א ״ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ב ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ג ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות״ שמות כ,ח-יא: ״זכור את יום השבת לקדשו: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך: ויום השביעי שבת לה׳ אלקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך: כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ