Author Archive
התבונה- להבין ולהשכיל
12 – להבין ולהשכיל וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: (בראשית א' כ"ו-כ"ז) "בצלמנו – בדפוס שלנו. כדמותנו – להבין ולהשכיל" (רש"י). רמב"ם "וכיוון שהאדם נתייחד בעניין מופלא מאוד שבו, אשר איננו באף אחד מן הנמצאים שמתחת לגלגל הירח, והוא ההשגה השכלית, ששום חוש, איבר או צלע אינם מפעילים אותה, דימה אותה להשגת האל
הדיבור- לדבר עם חברו ביראת שמים
11 – לדבר עם חברו ביראת שמים ליקוטי מוהר"ן, קמא, ז- ויהי מקץ – כי מרחמם ינהיגם א. כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם (יְשַׁעְיָה מ"ט) הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג כִּי עַל רְשָׁעִים אוֹ עַל רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים אָסוּר לְרַחֵם וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיך לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת אֲזַי יוּכַל לְרַחֵם עַל תִּינוֹק שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים לִתֵּן לוֹ מַאֲכָל הַצָּרִיך לְגָדוֹל וְלא לְקָטָן כָּזֶה כִּי קָטָן כָּזֶה צְרִיכִין לְזוּנוֹ רַק עַל יְדֵי חָלָב דַּוְקָא עַל כֵּן צָרִיך לֵידַע
הדיבור
10 – מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. יז יז יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה. יח יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא. (יב) יט שְׂפַת-אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד-אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר. כב תּוֹעֲבַת ידוד שִׂפְתֵי-שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ. כה דְּאָגָה בְלֶב-אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה. יג ב מִפְּרִי פִי-אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס. ג נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה-לוֹ. ה דְּבַר-שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר. יד ז מַלְאָךְ רָשָׁע
הדיבור- גלות הדיבור
9 – גלות הדיבור בריאת הדיבור וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה בראשית ב' ז וברא ה' אלוהים ית אדם, עפרא מן ארעא, ונפח באפוהי, נשמתא דחיי; והות באדם, לרוח ממללא. תרגום אונקלוס לנפש חיה – אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שנתוסף בו דעה ודבור רש"י זוהר תָּא חֲזֵי, כְּתִיב [ שמות ו') הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם,
הנשמהנר ה' נשמת אדם
8 – נר ה' נשמת אדם נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן משלי כ' כ"ז חמשה שמות נקראו לה: נפש, רוח, נשמה, יחידה, חיה (בראשית רבה (וילנא) פרשה יד ד"ה ט חמשה שמות( …נפש איהי אתערותא תתאה, ודא סמיכא בגופא וזנת ליה, וגופא אחיד בה והיא אתאחדת בגופא, לבתר אתתקנת, ואתעבידת כרסייא לאשראה עלה רוח באתערותא דהאי נפש דאתאחידת בגופא, כמה דכתיב (ישעיה לב טו) עד יערה עלינו רוח ממרום, לבתר דמתתקני תרווייהו, זמינין
הנשמה- חלקי הנפש
7 – חלקי הנפש רבדי הנפש נרנח"י חמשה שמות נקראו לה: נפש, רוח, נשמה, יחידה, חיה נפש, זה הדם שנאמר (דברים יב) כי הדם הוא הנפש, רוח, שהיא עולה ויורדת שנאמר (קהלת ג) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, נשמה, זו האופיה, דברייתא אמרין האופיתא טבא, חיה, שכל האברים מתים והיא חיה בגוף, יחידה, שכל האברים משנים שנים, והיא יחידה בגוף, הה"ד (איוב לד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף (בראשית רבה