Author Archive
מפגש 9
בס"ד י'ד טבת, התשע"ה וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ ס"ת: תהלים תשובה חבורה מפגש 9 המנהג: "נוהגים לאמר בסיום שמונה עשרה – קודם יהיו לרצון השני – הפסוק של שמו. המקור: בכף החיים (או"ח, סו"ס קכ"ב) כתב: "טוב לאמר פסוק אחד מן התורה או מן הנביאים או מכתובים קודם יהיו לרצון המתחיל בשמו וסיים בשמו". וכן הביא בערוך השולחן (סי' קכב, ח) "…ועוד נוהגים לומר פסוק המתחיל באות של שמו ומסיים באות של שמו". ספר
סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה
בע"ה מפגש חבורה פרשת ויצא 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה' א. לימוד- והנה ה' ניצב עליו (בראשית רבה, פרשה סט) רבי חמא בר חנינא פתח: (משלי כז): ברזל בברזל יחד אמר רבי חמא בר חנינא: אין סכין מתחדדת אלא בירך של חבירתה, כך, אין תלמיד חכם מתחדד, אלא בחבירו. ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו איש, זה יעקב, כיון שעמד אבינו יעקב. איש יחד פני רעהו, שנתייחדה עליו השכינה, והנה ה' נצב עליו. ר' חייא רבה ור'
תפילה אישית
בע"ה. מרחשוון התשעה שתף את ה' תפילה אישית פתיחה: מזמור ל..____________ במה אני משתף? על איזה נושא אני בא לדבר עם ידיד נפש אב הרחמן? ________________________________________________ ________________________________________________ לשלוח חץ לרקיע. של תקוה, של בקשה, שאלה אינסופית. לעמעם את החיץ שבין שמיים לארץ, לפסוע מעבר לכאן ועכשיו. בדומיה, בתהילה. (א. מ. נאמן) פירוט הבקשה: _______________________________________________ ______________________________________________ ______________________________________________ התקווה שלי / אמירת תודה: ______________________________________________ _______________________________________________ בע"ה. מרחשוון התשעה שתף את ה' תפילה אישית פתיחה: מזמור ל..____________ במה אני משתף? על איזה
חלומות
בע"ה חבורות כסלו התשע"ה חלומות לימוד- הרואה חלום.. אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה. יפתרנו? והאמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא! – אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו: חלמא טבא חזאי. ולימרו ליה הנך: טבא הוא, וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא. ולימרו שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות. (בבלי ברכות, נה:)
פרשת בשלח
בס"ד, פרשת בשלח, התשע"ה וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי, דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ: וְאַתָּה הָרֵם אֶת-מַטְּךָ, וּנְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה: אונקלוס וַאֲמַר ה' לְמֹשֶׁה, קַבֵּילִית צְלוֹתָךְ, מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִטְּלוּן. רש"י מַה-תִּצְעַק אֵלָי – (1) למדנו, שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקב"ה: "לא עת עתה להאריך בתפילה, שישראל נתונים בצרה". דבר אחר, מַה-תִּצְעַק אֵלָי – (2) עלי הדבר תלוי ולא עליך, כמו שכתוב להלן (ישעיה מה,יא) "על בני
יציאה ממיצר
בע"ה חבורות שבט התשעה יציאה מהמיצר שמות יד ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר. וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה' ויעשו כן. ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו. ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו. ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו. ויחזק ה' את לב פרעה מלך