המפגשים עם הרב דניאל כהן בקורס הנ"ל היוו ומהווים עבורי פריצת דרך משמעותית בעבודת ה'. אני עוסק במשך שנים רבות בלימוד והוראת חסידות באופן אישי וכן במסגרות מוסדיות שונות. ואולם, המפגש האישי עם הרב דניאל וכן עם התכנים המקצועיים במהלך הקורס, הפכו את התורות והפסקאות מתורה שבכתב לתורה שבלב. הרב דניאל באישיותו האצילית והקורנת הוביל אותנו צעד אחר צעד בנבכי התרגילים והטכניקות המיישמות את עצותיהם העמוקות של אדמו"רי חב"ד,פיאסצנה, הרמב"ם וגדולי המקובלים, במסע תהליכי נפשי תובעני ומרומם.
במפגשים השונים למדנו לתרגל ולעבוד בהשראת מושגי היסוד כגון: התבודדות, התבוננות, השקטה וכלים נוספים המובילים ומכוונים לאהבת ה' והזולת.
האווירה הנעימה והקדושה ששרתה בקרב החבורה הלומדת והעובדת, אפשרה את השראת הרוח והנגיעה במקומות העומק מדי מפגש.
באופן פרדוכסלי אך מובן וברור, בקורס זה שהיה מכוון לעבודה מעשית ותרגולת יישומית, הפכו המושגים הקבליים והחסידיים כגון לבושים, עצמות, רצון ומלכות, התעוררות ונפש בהמית, לברורים ובהירים שניתנים להגדרה וזיהוי אישי קיומי. מבשרי אחזה א-לוה.
העבודה האישית שנדרשה מאיתנו במהלך השבוע איש איש בביתו שינתה את דפוסי החשיבה והתגובה הדתיים שלי. שינוי זה התרחש, כאמור, בזכותה של הקבוצה התומכת והשותפה, אך בעיקר בגין נוכחותו המרשימה (תרתי משמע) של הרב דניאל שניכר היה שתורתו מדברת מתוך גרונו, ועצותיו והדרכותיו נובעים מהתנועה הדתית הנפשית בה הוא נמצא.
בתום הקורס אני מוצא עצמי ניגש ללימוד התורות והעצות בניסיון מתמיד לתרגם את הרוח, ולהפוך את העצות לכלל עבודה מעשית. אני מודה לרב דניאל על שעות יקרות אלו.
ועוד פרט קטן, החיוך. הרצינות והרוחניות נחתמו לעולם בחיוך נעים ושובב של הרב, שהעיד יותר מכל על הכוונה הפנימית.
פאלוך משה, ר"מ בישיבת הסדר
לא קל לי לתרגם למילים כמה בעל ערך וחשוב הלימוד אתך היה לי. כפסיכולוג קליני וכאדם הפעיל בעבודה מדיטטיבית כעשרים וחמש שנה, הלימודים אתך בהתבוננות העמיקו לי מאד את ההבנה התיאורטית של התפתחות רוחנית ושלביה. יותר חשוב, בשבילי, מצאתי שהעבודה בחבורה-הדיונים, השיתופים והתמיכה-יצרה סביבה אידיאלית להבאת ההבנות החדשות שלי לעבודה מעשית וחוויה אישית. זה העשיר מאד את העבודה שלי במדיטציה, העלתה בהרבה רמות את התפילה שלי, והשפיע לטובה על החיים היומיומיים. כפסיכולוג שתמיד מחפש דרכים לעזור לאנשים לשנות את דרכי ההתנהגות שלהם ולפתח את המידות שלהם, מצאתי שהעבודה הזאת היא דרך רוחנית חזקה ליצור שינויים לטובה באישיות האדם.
ד"ר יואל קומט, פסיכולוג קליני
* באתי בציפייה לקבל בקורס משהו חדש, שיפגיש אותי עם עומקים שלא הכרתי. קיבלתי בקורס שפה, לדבר על המקומות האלה וכלים מעשיים להתבוננות פנימית. הקורס נתן לי לא רק כלים להתבוננות פנימית אלא גם כלים לעבודה והתבוננות בחיי המעשה. קיבלתי הבנה ודרך איך לא להיפגע מביקורת, איך לבחור להיות מי שאני רוצה להיות באמת ולא מי שנגררת אחר תגובות אוטומטיות. לדוגמא: איך להפוך כעס, תרעומת פנימית, פגיעות לרחמים, לאהבה ולסליחה.
אולם, המתנה הכי יקרה שקיבלתי בקורס היא, להתפלל אחרת. תפילה יותר מתוקה, מחוברת פנימה וזה היה בשבילי חדש ומרגש. החידוש הוא לא רק במתיקות של התפילה, אלא שניתן לזמן את עצמי ולהביא את עצמי למצב של תפילה מתוקה. (מ.נ.)
*…הקורס הביא אותי למקום שאני מבינה שכאב הוא הכרחי. עד עכשיו הסתייגתי מכאב, עכשיו אני רואה איך הוא נהיה תועלתי. כשלמדנו על אברהם אבינו, במעבר מאיש אמת לאיש גומל חסדים, הפנמתי את העניין. אני מבינה שכך צריך להיות וכך גם טוב שיהיה…למדתי שיש דמעות של שמחה ושחרור, לא ידעתי שאפשר גם כך לבכות. הנושא שלמדנו, על ה"לבושים", עוזר לי לראות את העשייה שלי ושל האחרים, רק כלבושים. אני יודעת שזה כלי שימשיך, ומי שלא היה בקורס לא יבין את זה.כ"כ העניין של תפילה, זה נהיה דבר של משיכה, שאני רק מחכה אליו. הגישה לתפילה היא משהו אחר לגמרי: "משכני אחריך ונרוצה". יש לי הכרת הטוב לרב, לקבוצה ולקב"ה שזיכני להיות פה. (ש.מ.)
* אני רוצה לפתוח בהודיה לך הרב ולקבוצה. כל אחת תרמה המון. הקבוצה לא הייתה יכולה להיות בלי אחת מכאן. אלו חוטים חוטים שהתקבצו. פגישה שיש בה הרבה נס…
לפני שבאתי לקורס התפללתי לחיות כל יום בהתחדשות. התחדשות שתאפשר לי להיות הכול ולא כלום. להיות כלום, זה למדתי בקורס. להתהלך בין הקיום לבין האין…כל דבר שקיבלתי פה היה כחדש. אם תפילה, שאני אומרת כל יום, היום היא נאמרת אחרת לגמרי, ממקום אחר. למדתי לדבר עם הקב"ה, ולא רק לבקש. ואפילו אולי לשמוע מה הוא אומר לי. למדתי להיות בהוויה פשוטה. אני מאוד בשליטה, יוזמת, עושה וצריכה לדעת שהדברים בשליטה. למדתי להרפות …
למדתי להתבונן על הקליפות שלי, להסיר אותן ואין סוף לקליפות… והדבר הגדול מהכול- ללמוד להיות בהשקטה. מתנה גדולה. היא התשובה לכל דבר. פשוט הכול נעשה יותר נכון. הדרך עוד ארוכה מאוד. למדתי פה מה זה עבודת ה', אני מקווה להמשיך בה. (ש.ו.)
* אני מאוד כועסת שהקורס נגמר…למדנו פה מה זה עבודת ה' אמיתית ואי אפשר לעשות את זה בארבעה חודשים. הקורס הזה לא יכול להיגמר. אני מרגישה שעברתי תהליך של חזרה בתשובה. התחברתי לדברים שחוויתי, כשהייתי ילדה קטנה…התחברתי בעיקר לעצמי. המתנה של שהייה, פשוט אי אפשר לתאר את עומק החוויה והשינוי שזה עשה לי בחיים. אני מרגישה שבעצם עד עכשיו לא ידעתי מה זה באמת להתפלל ולעבוד את ה'. עכשיו אני מרגישה, שבכיף תוך כמה דקות, אני מגיעה להתפלל נוכח ה'.
הרגשתי, שהקמנו פה קהילה חדשה. רק מי שחווה את זה, מבין. זו קהילה חדשה, שהרב דניאל הוא הרב שלה. זה חייב להימשך. הקמנו פה משהו אמיתי, וזה כ"כ עמוק.
…זה לא השתלמות, זה שיעור לעבודת ה'. אנחנו רק בהתחלה. הלכתי להרבה שעורי תורה ותמיד הרגשתי שחסר משהו. וכאן- מצאנו. השבת שלי אחרת, התפילה שלי אחרת, זה לא יכול להיגמר. (ה.ח.)
אתחיל בכך שלאחרונה אמרתי לX שזה הדבר הטוב ביותר שקרה לי השנה.
מעבר למה שאפרט בהמשך היתה לרב תרומה גדולה ולו רק בשל העובדה שכמעט תמיד הרב מחייך ומשפיע רוגע ושמחה.
החומרים שלמדנו פתחו אותי לעולם חדש מבחינתי של " הקבלה "וכתבים המתיחסים לעולם שמעבר לראיה החושית הרגילה שלנו. למדתי וחוויתי שיש עולמות נוספים ו/או יכולת לתודעה אחרת.
אני חושב שהדבר המיוחד מכל היתה העובדה שלא רק למדנו מקורות אלא גם תרגלנו וחווינו יחדיו את הדברים שהופיעו במקורות או שעליהם דיבר הרב. הקבוצה והרב גרמו לכך שהתעוררתי לעבוד, לתרגל ולחשוב גם על דברים, שקשה מאוד לבצע כי הם מתנגשים עם הרגלים שמושרשים בנו עמוק, כמו: אכילה ללא מחשבה, ברכה ללא כוונה, תפילה אחרת ממה שהורגלתי (ולא אהבתי מה שהורגלתי אליו) ועוד…